בוקר טוב לכולכם,
קוראים לי אורה, אני בת ארבעים, ואני כבר כמעט שני עשורים אחת מאותן נערות ליווי בירושלים. נערות ליווי בירושלים הן דבר טבעי בנוף הירושלמי. בורכתי בנתונים ממש מרשימים. אני לא גבוהה ולא רזה, אני מלאה במקומות הנכונים, ואין גבר שעובר בכביש ולא שורק לי. רציתי לשתף אתכם בראיון עבודה שעברתי לראשונה בסוכנות נערות ליווי בירושלים.
הייתי אז נערה תמימה ושברירית, שלא ידעה יותר מדי מה זה לקיים יחסי מין, ככלות הכול הייתי ממש צעירה. בת דודה שלי המליצה לי ללכת לאותה סוכנות של , וכך גם עשיתי. נפגשתי עם עידן.
עידן היה גבר מרשים, בשנות השלושים המאוחרות, גבר שיודע בדיוק מה הוא רוצה לעשות בחיים שלו. קבענו להיפגש ביום שני, בשעה ארבע וחצי אחרי הצהריים. הגעתי למשרד שלו חמש דקות לפני, והמתנתי שהוא יתפנה בסובלנות בלובי. אחרי כעשר דקות הורתה לי הפקידה להיכנס למשרד של עידן. בלי להכביר במלים, עידן, לאחר שלחצנו ידיים לשם היכרות ראשונית, אמר לי וקם מאחורי שולחנו – "אני צריך לראות מה יש לך להציע ללקוחות שלי. אז, אם תלכי לעמוד ליד השולחן שלי, נוכל להמשיך בראיון העבודה" הוא אמר לי, והשעין עכשיו את ישבנו על חזית שולחנו.
עשיתי כדבריו ונעמדתי לפניו. אני חייבת להודות שהייתי עצבנית וקיוויתי שהוא לא יוכל לראות את הברכיים שלי רועדות. עידן הוסיף – "בואי נתחיל עם הטופ, תורידי את החולצה שלך ותתני לי לראות ולבחון היטב את הציצים היפים שלך, בעוד שאת מתגרה בי במהלך הריאיון עבודה". שחררתי את הצעיף שהיה מאחורי צווארי ומשכתי את החלק העליון מעל לראשי, וחשפתי בפניו את פלג גופי העליון החשוף.
עידן סח – "נעים לי מאוד, ציצים מאוד נחמדים יש לך, ציצים מלאכותיים, אך מאוד מקצועיים. לא גדולים מדי, אך בגודל אופטימלי ואני חייב להודות, שרירי הבטן שלך מדהימים. ברור שיש עם מה לעבוד כאן". לא הייתי כה מנותחת מאז ימי הדוגמנות שלי. ברם, זה היה שונה. זה היה כל כך מקצועי, זה היה הרבה יותר חושני ומעורר. "בסדר, עכשיו תורידי את החצאית שלך", המשיך עידן. הושטתי יד מאחור ופתחתי את הרוכסן ופשוט אפשרתי לחצאית ליפול על גבי הרצפה. עידן שרק בהתלהבות ואמר – "בדיוק כמו שציפיתי. פלג הגוף התחתון נראה מושלם בדיוק כמו פלג הגוף העליון. אולי יש לך את הגוף הכי טוב מכל נערות ליווי בירושלים שעובדות בשבילי".
נכון שזה נראה משפיל, אבל הכסף שצברתי מאז בגין היותי עובדת בתור אחת מן נערות ליווי בירושלים מן השורה ממש מפצה על אותה השפלה, ובינינו, כבר מזמן שכחתי מזה…